התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווה גבר הממתין ללידת צאצא
מאת: שוש כרמל, M.S.W פסיכותרפיסטית

תקציר
המאמר סוקר כמה מן המאפיינים של התהליך הפסיכולוגי שחווים גברים מודרניים, במעבר מיחיד לאב / הורה.
תהליך זה מקדים את ההסתגלות הנפשית הגברית לאחר הולדת התינוק – הוא נבדל ועומד בפני עצמו.

‫
המאמר
הידע הרפואי אודות תהליכי פריון והריון צבר תאוצה רבה במרוצת המאה ה‪ . 20‬לפי‬ כך‪ ,‬התרבו האופציות הרפואיות להבאת ילדים לעולם – לתועלת הציבור ולשמחת‬ הנוגעים בדבר *‪ .1‬זמינותן של הטכניקות הרפואיות החדשות הובילה להרחבת‬ ההתייחסות לפריון כמותנה בשני שותפים‪-‬צעד מבורך כשלעצמו ותואם את ‫הטבע‪ .‬כיום עוברים נשים וגברים כאחד מבחני פוריות‪,‬כחלק מקבלת ההחלטה למסד ‫קשר רומנטי‪.‬ נוהג נפוץ זה תואם את התמורות שחלו בחברה החילונית המודרנית ‫בתפיסת המערכת הזוגית כמושתתת על יחסי שיתוף והדדיות‪.‬ ‫אנו עדים אפוא למהפך בנורמות החברתיות הקשורות להריון ולידה‪.‬ בהיסטוריה ‫המתועדת עד למאה השמונה עשרה הייתה הלידה בתחומן הבלעדי של הנשים*‪.4‬ ‫המגמה שרווחה בעבר הייתה שימור ההתנהלות ההריונית בצניעות ומלווה במסרים‬ ‫של סודיות ומסתורין‪ ,‬ואילו כיום הנורמות החברתיות הפוכות! אמצעי התקשורת‬ מלאים במאמרים וגם בצילומים חושפניים ומעודדים מעורבות רבה של הגבר במה‬ שעובר על האישה ההרה שלצידו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש ציפייה חברתית מפורשת לשיתוף ‫פעולה המגיעה לעתים להקצנה‪ .‬כך למשל‪ ,‬פגשתי בקליניקה‪ ,‬זוג שהמתין ללידת ‫בכורם‪ .‬בת הזוג באה בדרישות בלתי פוסקות לבעלה עד שיום אחד‪ ,‬הוא התפרץ‪:‬‬ ‫"מה את רוצה?! אני לא בהריון!" דוגמא זו ממחישה את קיומם של קונפליקטים‬ ‫נפשיים ביחסים שבין נשים‪-‬גברים בתקופת ההיריון‪,‬שהתעצמו עקב המהפך‬ ‫הסוציולוגי הנ"ל‪.‬ בדיקת האימפקט הפסיכולוגי מוטל על אנשי בריאות הנפש‪.‬‬ אכן‪ ,‬סוגיית ההכנה וההסתגלות ללידה נחקרת בימינו יותר מבעבר‪ .‬ראשית‪,‬ניתנה‬ ‫לגיטימציה להכיר במורכבות ובקשיים הנפשיים שרווחים אצל האשה לאחר הלידה *‪.3‬‬ ‫לצד הידע הרב על ההיריון הפיזיולוגי ,‬הצטבר גם מאגר נתונים מרשים לגבי‬ ‫התהליכים הפסיכולוגים המלווים את השינויים הגופניים הנצפים אצל האם לעתיד‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬המחקר בסוגיות ההיריון והלידה נשאר ממוקד בעיקר באישה‪.‬‬ ‫נראה כי מה שחבוי ונסתר ולא זכה עדיין למודעות מספקת הוא התהליך הפסיכולוגי‬ ‫המלווה את בן זוגה של האישה ההרה‪, ‬ובהמשך‪ -‬היולדת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המעבר‬ מיחיד להורה‪ /‬אב על גווניו ומכלול התגובות הטמונות בו‪ ,‬בשונה ממעברי חיים‬ ‫אחרים‪ ,‬טעון עדיין בדיקה ומחקר ‪ .‬המאמץ נדרש בעיקר נוכח העובדה‪ ,‬כי הטבע מכין‬ את האישה ללידה על ידי השינויים הפיסיים בגופה‪ .‬באמצעותם‪ ,‬צפויה לחלחל‬ ‫לתודעתה ההכרה לגבי השינוי שעתיד להתחולל בחייה‪.‬ עד כמה שידוע עד היום‪,‬אצל‬ ‫הגבר שמזרעו התעברה האישה לא מתחוללים שינויים פיסיים‪ .‬על כן‪ ,‬נותר לו‬ ‫להתכונן למאורע הקרב‪ ,‬ברמה הפסיכולוגית בלבד‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬החשש מהבלתי‬ ‫ידוע עלול לגבור‪.‬‬ ‫מאמר זה מתמקד בסוגיה הזו‪.‬‬

‫העבודה הקלינית מספקת תמיכה רבה לקיומו של תהליך "ההיריון הפסיכולוגי של‬ ‫הגבר"‪ ,‬המקדים את תהליך ההסתגלות הנפשית הגברית להולדת תינוק – הוא עומד‬ ‫בפני עצמו ונבדל ממנו‪ .‬ההכרה‪ ,‬כי הגבר עובר תהליך נפשי מקביל לאשתו ההרה‬ ‫אין פירושה שהוא זהה לזה של האישה‪. ‬לתהליכים אלה אפיונים ייחודיים‪ ,‬נפרדים‬ ‫משל האישה‪ ,‬שחלקם דומים לאלה של האישה וחלקם שונים‪.‬‬
‫
בשלבי ההיריון הראשונים יש נטייה להתקרבות רבה בין בני הזוג לקראת ההורות‬ ‫המשותפת‪ .‬כתוצאה מהמגמה החברתית של מעורבות ושיתוף כפי שצוינה לעיל‪,‬‬ ‫גברים מודרניים מלווים את נשותיהם לבדיקות השונות ומגלים בקיאות בהיבטים‬ ‫השונים של ההיריון‪ .‬יש גברים המשתמשים בביטויי לשון כמו "אנחנו בהיריון"‪ .‬אפשר‬ שאמירה זו מאותתת על חציית גבולות‪ -‬משיתוף להזדהות מלאה‪ .‬חציית גבולות‬ (מודעת או בלתי מודעת) מהדדיות לעבר חתירה לשוויון מלא מחטיאה את המטרה‪.‬‬ עלולה להשתמע מכך‪ ,‬דרישה מהגבר "לשאת יחד את ההיריון"‪. ‬מצב כזה עלול‬ לעורר חרדה אצל הגבר‪ ,‬כמעין איום על תחושת הגבריות‪ .‬לקבוצה זו‪,‬ מצטרפים גם‬ ‫גברים ש"מנכסים" לעצמם ההיריון ו"נוטלים פיקוד" צמוד על התנהלות בת זוגם‪,‬‬ הנושאת את ההיריון בפועל‪ .‬אחת מהנשים שפנו לקליניקה‪ ,‬סבלה מהצקות בלתי‬ פוסקות מבן זוגה‪ .‬היא הופתעה מהשינוי שחל בו מאז הרתה‪ .‬בימים רגילים הוא גילה‬ ‫מעט מאד עניין ביום עבודתה ואילו כעת התעניינותו באורח חיי היום יום שלה הלכה‬ ‫וגברה‪ :‬מה אכלה‪ ,‬מתי אכלה‪ ,‬הטיל איסורים לעשות פעילות גופנית‪ ,‬לעשן ופיקח‬ ‫צמוד ובלווי מתמיד לבדיקות ועוד‪ .‬כמובן‪,‬שתגובות אלה יצרו אצלה כעס‪ ,‬תחושת‬ ‫אובדן חירות וחשש שלא סומכים עליה‪ .‬עקב כך‪ ,‬פרץ עימות חריף בין בני הזוג‪.‬‬ גברים אחרים דיווחו על תגובות פסיכוסומאטיות כמו בחילות, השמנה או הצמחת שדיים.

‫מנגד‪ ,‬עומדת קבוצה של גברים המפגינים תגובות שונות‪ ,‬שמטבען‪ ,‬אינן תואמות‬ ‫את הנורמות החברתיות העכשוויות‪ .‬הן מפתיעות את הסביבה ובעיקר מקוממות את‬ ‫האישה ההרה‪ .‬תגובות אלה לובשות צורות שונות‪:‬‬ ‫התרחקות פיסית ונפשית מהאישה ההרה‪.‬‬ ‫התעלמות מתהליך ההיריון והצרכים המיוחדים המתלווים אליו‪ ,‬ניתוק רגשי‬ (כהגנה מפני האיום של השנוי הבלתי הפיך שעומד להתרחש)‪.‬‬ במקרים של הריון לא מתוכנן‪ ,‬ניתן לצפות להתרבות של התקפי כעס וזעם כלפי‬ ‫האישה‪ .‬בעיקר בנסיבות שבהן ההיריון מתמשך בניגוד לרצון הגבר התומך בהפלה‪.‬‬ ‫גבר כזה עלול להרגיש פגוע ונטול יכולת בחירה ושליטה בנוגע לאירוע מרכזי בחייו‪.‬‬ ‫ביטויי הכעס ישמשו במקרים אלה כאמצעי להחזרת תחושת שליטה כלשהי במצב‪.‬‬ ‫ניתן לשער‪ ,‬כי מקורן של תגובות אלה בהפרעות חרדה אצל הגבר‪ ,‬בקושי לווסת‬ ‫החרדות המציפות אותו במהלך הריון האישה ולאחר הלידה‪.‬‬

החרדה‪ ,‬שגבר העומד בפני אבהות חווה‪ ,‬נובעת מכמה מוקדים‪:‬‬
‫‪ (1‬האחריות והמחויבות לגידול צאצא – ברמה הכלכלית‪ ,‬החברתית והנפשית‪.‬‬
‫‪ (2‬האיום הנפשי נוכח השינוי הבלתי הפיך בחיים העומד להתרחש‪.‬‬ ‫בחברה המודרנית‪ ,‬הליברלית לגירושין‪-‬לידת צאצא מהווה הבחירה האישית‬ ‫היחידה שהיא בלתי הפיכה‪.‬‬
‫‪ (3‬בהלה לנוכח הפרת הקשר הדיאדי עד כדי חרדה מאובדן מוחלט של האישה‪.‬‬ ‫במערכת הזוגית הבוגרת‪ ,‬מעצם מהותה‪ ,‬חבוי פוטנציאל לסיפוק צרכים‬ ‫ינקותיים של הכלה אימהית עבור כל אחד מבני הזוג‪ .‬הגעגועים לאהבה‬ ‫הנרקיסיסטית הראשונית אינם נמוגים לעולם *‪ .2‬כאז כן עתה‪ ,‬יתעורר חשש‬ ‫לאבד אהבה זו למתחרה‪ .‬מנקודת מבטם של תיאורטיקנים הדוגלים בגישה‬ ‫המערכתית‪ ,‬זהו מצב של טריאנגולציה *‪.5 ‬קיימים אספקטים שונים של‬ טריאנגולציה – הכוונה לתהליך המתרחש במערכת רגשית דיאדית המצרפת‬ גורם שלישי למערכת‪ ,‬במטרה להחזיר לה את האיזון ההומאוסטטי‪.‬‬ ‫כאשר בנסיבות מסוימות‪ ,‬הגבר חווה חרדה מאובדן מוחלט של האושר‬ ‫והאהבה יצופו גם רגשות של נטישה‪ ,‬קנאה‪ ,‬בגידה‪ .‬על רקע זה‪ ,‬נתקלתי‬ ‫בקליניקה בלא מעט בגידות שהתרחשו בזמן ש"האישה החוקית" הייתה‬ ‫בחדשי היריון מתקדמים‪.‬‬

‫עם התקדמות ההיריון‪ ,‬בהשפעת השינויים ההורמונלים והגופניים‪ ,‬האם‪ -‬לעתיד‬ ‫נכנסת לשלב מנטאלי של שקיעה במחשבות מקדימות אודות האמהות והתינוק‪,‬‬ המוכר כ"התמסרות אימהית ראשונית" *‪.6‬‬ ‫בשלב זה הפער בין צרכי האישה והעובר לצרכי הגבר גדל‪.‬‬

‫בקבוצת הסיכון להתמודדות עם פער זה מצויים אלה שהזוגיות שלהם שקדמה‬ סבלה מקשיים או שהייתה עדיין לא מגובשת‪.‬ למשל‪ ,‬היריון שקדם‬ להתעברות‬ לנישואין‪,‬כניסה להיריון סמוך לחתונה‪,‬גיל צעיר ועוד‪.‬ גורמי לחץ נוספים עלולים‬ להקשות על ההסתגלות לשלב זה‪.‬למשל‪,‬אם מדובר בגבר שחווה אובדנים‬ ‫משמעותיים אחרים‪,‬כמו מוות של הורה‪,‬מחלה כרונית או אפילו פיטורין‪.‬‬

‫ההתעברות מהווה עבור האישה אקט פיסי‪ ,‬גלוי לעין‪ ,‬של התמלאות מוחשית‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫מפצה מיידית על הפרת האיזון הזוגי‪ ,‬ממלאת את האישה באופן שמספק את הצורך‬ ‫הנרקיסיסטי בצורה חדשה ולעתים אפילו עדיפה מבעבר‪.‬ לעומתה‪ ,‬הגבר נותר‬ בתחושת חוסר‪ :‬שום שנוי חיצוני נראה לעין אינו מבשר לו התמלאות בעוד שמול‬ ‫עיניו – בת זוגו הולכת ומשתנה גופנית ורגשית‪ .‬במצבים קיצוניים‪ ,‬כשהאישה ההרה‬ ‫מגלה דפוס התנהגות של התעסקות יתר טורדנית בעצמה או עוברה‪ ,‬מלווה לרוב‬ ‫בהפחתה ושינויים בחי המין‪ ,‬מואצת גם אצל הגבר תחושת ההתרחקות וההתעלמות‬ ‫ממנו‪ .‬לפני שזכה לחבק צאצאו‪ ,‬הוא מאבד תשומת הלב שהוא זקוק לה מצד בת‬ ‫הזוג‪ .‬הוא חש שנלקח ממנו או נגזל ממנו משהו ללא תמורה נראית לעין‪ .‬החשש‬ ‫לאובדן העניין של בת הזוג בו גובר והולך‪ .‬ככל שתגובה רגשית מעין זו לא מדוברת‬ ‫ומודחקת‪ ,‬כן מחמיר המצב ומסלים הקונפליקט‪.‬‬

‫ככל שעובר הזמן והעובר גדל וההתעניינות בו גוברת ומתבטאת בנגיעות בבטן‬ האישה‪" ,‬הכרות ויזואלית" עימו באמצעות תצלומי אולטראסאונד‪,‬הופך הקונפליקט‬ ‫למורכב יותר וגובר החשש מפלישת המתחרה‪ ,‬הזר‪ ,‬לזוגיות וגזילת תשומת הלב‬ מצד בת הזוג‪.‬‬
‫הדחקה של מהלכים נפשיים כאלה תתכן‪,‬עקב מבוכה או בושה‪ ,‬במיוחד לנוכח‬ ‫הנורמות החברתיות שסקרנו בתחילת הדיון‪.‬אפשר שהקונפליקט החבוי יוסווה‬ ‫בפעילות מוגברת‪ ,‬שקיעה בעולם העבודה והלימודים או קשר מיני חלופי‪ .‬הכחשה‬ ‫מסיבית מתמשכת תקשה על התקרבות לתינוק או עלולה לשמש בסיס להתפתחות‬ ‫דיכאון אצל הגבר טרם לידת הצאצא‬.
‫
לסיכום‪ ,‬במאמר זה‪ ,‬עמדתי על כך שבמעבר מזוגיות להורות‪ ,‬הגבר והאישה עוברים‬ ‫תהליכים פסיכולוגים מקבילים אך לא זהים‪ .‬סקרתי כמה מאפיינים של התהליך‬ ‫הפסיכולוגי של הגבר המודרני במעבר מיחיד ובן זוג לאב והורה משותף‪ .‬תגובות‬ הגבר בהתמודדות עם מעבר חיים זה תלויות בויסות חרדות קיומיות העולות בהקשר‬ זה מכמה מוקדים‪ :‬מחויבות ואחריות לגידול הצאצא‪ ,‬איום מול השינוי הבלתי הפיך‬ ובהלה לנוכח הפרת הקשר הדיאדי עם האישה‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לשוש כרמל ©‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ *1‬בן רפאל צ‪ ,.‬זיידמן ד‪ ,.‬המדריך המלא לפריון‪ ,‬הוצאת שוקן‪.1993 ,‬‬
‫‪ *2‬סולן רוני‪ ,‬חידת הילדות‪ ,‬הוצאת מודן‪.2007 ,‬‬
‫‪ *3‬קרון תמר‪ ,‬נשים ורודות‪ ,‬הוצאת עם עובד‪.1989 ,‬‬
‫‪ *4‬ריץ' אדריאן‪ ,‬ילוד אישה‪ ,‬הוצאת עם עובד‪.1989 ,‬‬

‫*5‬‬‫‪Bowen, M., The use of family theory in clinical practice, in Haley J.‬‬
‫‪(ed.), Changing families, New York: Grune and Stratoon, 1971.‬‬
‫‪*6‬‬
‫‪Winnicott, D. W., The Maturational Processes and the facilitating‬‬
‫‪environment. The institute of psycho-analysis, Karnac Books, 1990,‬‬
‫‪p. 85-86.‬‬

‫תל אביב‪ ,‬ינואר ‪2009‬‬

‫שוש כרמל‪M.S.W ,‬‬

‫פסיכותרפיסטית‬
‫מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת‬
‫מתמחה בליווי בתהליכי פריון‬
‫‪www.carmel-shosh.dpages.co.il‬‬