התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווה גבר הממתין ללידת צאצא
מאת: שוש כרמל, M.S.W פסיכותרפיסטית
תקציר
המאמר סוקר כמה מן המאפיינים של התהליך הפסיכולוגי שחווים גברים מודרניים, במעבר מיחיד לאב / הורה.
תהליך זה מקדים את ההסתגלות הנפשית הגברית לאחר הולדת התינוק – הוא נבדל ועומד בפני עצמו.
המאמר
הידע הרפואי אודות תהליכי פריון והריון צבר תאוצה רבה במרוצת המאה ה . 20לפי כך ,התרבו האופציות הרפואיות להבאת ילדים לעולם – לתועלת הציבור ולשמחת הנוגעים בדבר * .1זמינותן של הטכניקות הרפואיות החדשות הובילה להרחבת ההתייחסות לפריון כמותנה בשני שותפים-צעד מבורך כשלעצמו ותואם את הטבע .כיום עוברים נשים וגברים כאחד מבחני פוריות,כחלק מקבלת ההחלטה למסד קשר רומנטי. נוהג נפוץ זה תואם את התמורות שחלו בחברה החילונית המודרנית בתפיסת המערכת הזוגית כמושתתת על יחסי שיתוף והדדיות. אנו עדים אפוא למהפך בנורמות החברתיות הקשורות להריון ולידה. בהיסטוריה המתועדת עד למאה השמונה עשרה הייתה הלידה בתחומן הבלעדי של הנשים*.4 המגמה שרווחה בעבר הייתה שימור ההתנהלות ההריונית בצניעות ומלווה במסרים של סודיות ומסתורין ,ואילו כיום הנורמות החברתיות הפוכות! אמצעי התקשורת מלאים במאמרים וגם בצילומים חושפניים ומעודדים מעורבות רבה של הגבר במה שעובר על האישה ההרה שלצידו .יתר על כן ,יש ציפייה חברתית מפורשת לשיתוף פעולה המגיעה לעתים להקצנה .כך למשל ,פגשתי בקליניקה ,זוג שהמתין ללידת בכורם .בת הזוג באה בדרישות בלתי פוסקות לבעלה עד שיום אחד ,הוא התפרץ: "מה את רוצה?! אני לא בהריון!" דוגמא זו ממחישה את קיומם של קונפליקטים נפשיים ביחסים שבין נשים-גברים בתקופת ההיריון,שהתעצמו עקב המהפך הסוציולוגי הנ"ל. בדיקת האימפקט הפסיכולוגי מוטל על אנשי בריאות הנפש. אכן ,סוגיית ההכנה וההסתגלות ללידה נחקרת בימינו יותר מבעבר .ראשית,ניתנה לגיטימציה להכיר במורכבות ובקשיים הנפשיים שרווחים אצל האשה לאחר הלידה *.3 לצד הידע הרב על ההיריון הפיזיולוגי ,הצטבר גם מאגר נתונים מרשים לגבי התהליכים הפסיכולוגים המלווים את השינויים הגופניים הנצפים אצל האם לעתיד. אולם ,המחקר בסוגיות ההיריון והלידה נשאר ממוקד בעיקר באישה. נראה כי מה שחבוי ונסתר ולא זכה עדיין למודעות מספקת הוא התהליך הפסיכולוגי המלווה את בן זוגה של האישה ההרה, ובהמשך -היולדת .במילים אחרות ,המעבר מיחיד להורה /אב על גווניו ומכלול התגובות הטמונות בו ,בשונה ממעברי חיים אחרים ,טעון עדיין בדיקה ומחקר .המאמץ נדרש בעיקר נוכח העובדה ,כי הטבע מכין את האישה ללידה על ידי השינויים הפיסיים בגופה .באמצעותם ,צפויה לחלחל לתודעתה ההכרה לגבי השינוי שעתיד להתחולל בחייה. עד כמה שידוע עד היום,אצל הגבר שמזרעו התעברה האישה לא מתחוללים שינויים פיסיים .על כן ,נותר לו להתכונן למאורע הקרב ,ברמה הפסיכולוגית בלבד .בנסיבות אלה ,החשש מהבלתי ידוע עלול לגבור. מאמר זה מתמקד בסוגיה הזו.
העבודה הקלינית מספקת תמיכה רבה לקיומו של תהליך "ההיריון הפסיכולוגי של הגבר" ,המקדים את תהליך ההסתגלות הנפשית הגברית להולדת תינוק – הוא עומד בפני עצמו ונבדל ממנו .ההכרה ,כי הגבר עובר תהליך נפשי מקביל לאשתו ההרה אין פירושה שהוא זהה לזה של האישה. לתהליכים אלה אפיונים ייחודיים ,נפרדים משל האישה ,שחלקם דומים לאלה של האישה וחלקם שונים.
בשלבי ההיריון הראשונים יש נטייה להתקרבות רבה בין בני הזוג לקראת ההורות המשותפת .כתוצאה מהמגמה החברתית של מעורבות ושיתוף כפי שצוינה לעיל, גברים מודרניים מלווים את נשותיהם לבדיקות השונות ומגלים בקיאות בהיבטים השונים של ההיריון .יש גברים המשתמשים בביטויי לשון כמו "אנחנו בהיריון" .אפשר שאמירה זו מאותתת על חציית גבולות -משיתוף להזדהות מלאה .חציית גבולות (מודעת או בלתי מודעת) מהדדיות לעבר חתירה לשוויון מלא מחטיאה את המטרה. עלולה להשתמע מכך ,דרישה מהגבר "לשאת יחד את ההיריון". מצב כזה עלול לעורר חרדה אצל הגבר ,כמעין איום על תחושת הגבריות .לקבוצה זו, מצטרפים גם גברים ש"מנכסים" לעצמם ההיריון ו"נוטלים פיקוד" צמוד על התנהלות בת זוגם, הנושאת את ההיריון בפועל .אחת מהנשים שפנו לקליניקה ,סבלה מהצקות בלתי פוסקות מבן זוגה .היא הופתעה מהשינוי שחל בו מאז הרתה .בימים רגילים הוא גילה מעט מאד עניין ביום עבודתה ואילו כעת התעניינותו באורח חיי היום יום שלה הלכה וגברה :מה אכלה ,מתי אכלה ,הטיל איסורים לעשות פעילות גופנית ,לעשן ופיקח צמוד ובלווי מתמיד לבדיקות ועוד .כמובן,שתגובות אלה יצרו אצלה כעס ,תחושת אובדן חירות וחשש שלא סומכים עליה .עקב כך ,פרץ עימות חריף בין בני הזוג. גברים אחרים דיווחו על תגובות פסיכוסומאטיות כמו בחילות, השמנה או הצמחת שדיים.
מנגד ,עומדת קבוצה של גברים המפגינים תגובות שונות ,שמטבען ,אינן תואמות את הנורמות החברתיות העכשוויות .הן מפתיעות את הסביבה ובעיקר מקוממות את האישה ההרה .תגובות אלה לובשות צורות שונות: התרחקות פיסית ונפשית מהאישה ההרה. התעלמות מתהליך ההיריון והצרכים המיוחדים המתלווים אליו ,ניתוק רגשי (כהגנה מפני האיום של השנוי הבלתי הפיך שעומד להתרחש). במקרים של הריון לא מתוכנן ,ניתן לצפות להתרבות של התקפי כעס וזעם כלפי האישה .בעיקר בנסיבות שבהן ההיריון מתמשך בניגוד לרצון הגבר התומך בהפלה. גבר כזה עלול להרגיש פגוע ונטול יכולת בחירה ושליטה בנוגע לאירוע מרכזי בחייו. ביטויי הכעס ישמשו במקרים אלה כאמצעי להחזרת תחושת שליטה כלשהי במצב. ניתן לשער ,כי מקורן של תגובות אלה בהפרעות חרדה אצל הגבר ,בקושי לווסת החרדות המציפות אותו במהלך הריון האישה ולאחר הלידה.
החרדה ,שגבר העומד בפני אבהות חווה ,נובעת מכמה מוקדים:
(1האחריות והמחויבות לגידול צאצא – ברמה הכלכלית ,החברתית והנפשית.
(2האיום הנפשי נוכח השינוי הבלתי הפיך בחיים העומד להתרחש. בחברה המודרנית ,הליברלית לגירושין-לידת צאצא מהווה הבחירה האישית היחידה שהיא בלתי הפיכה.
(3בהלה לנוכח הפרת הקשר הדיאדי עד כדי חרדה מאובדן מוחלט של האישה. במערכת הזוגית הבוגרת ,מעצם מהותה ,חבוי פוטנציאל לסיפוק צרכים ינקותיים של הכלה אימהית עבור כל אחד מבני הזוג .הגעגועים לאהבה הנרקיסיסטית הראשונית אינם נמוגים לעולם * .2כאז כן עתה ,יתעורר חשש לאבד אהבה זו למתחרה .מנקודת מבטם של תיאורטיקנים הדוגלים בגישה המערכתית ,זהו מצב של טריאנגולציה *.5 קיימים אספקטים שונים של טריאנגולציה – הכוונה לתהליך המתרחש במערכת רגשית דיאדית המצרפת גורם שלישי למערכת ,במטרה להחזיר לה את האיזון ההומאוסטטי. כאשר בנסיבות מסוימות ,הגבר חווה חרדה מאובדן מוחלט של האושר והאהבה יצופו גם רגשות של נטישה ,קנאה ,בגידה .על רקע זה ,נתקלתי בקליניקה בלא מעט בגידות שהתרחשו בזמן ש"האישה החוקית" הייתה בחדשי היריון מתקדמים.
עם התקדמות ההיריון ,בהשפעת השינויים ההורמונלים והגופניים ,האם -לעתיד נכנסת לשלב מנטאלי של שקיעה במחשבות מקדימות אודות האמהות והתינוק, המוכר כ"התמסרות אימהית ראשונית" *.6 בשלב זה הפער בין צרכי האישה והעובר לצרכי הגבר גדל.
בקבוצת הסיכון להתמודדות עם פער זה מצויים אלה שהזוגיות שלהם שקדמה סבלה מקשיים או שהייתה עדיין לא מגובשת. למשל ,היריון שקדם להתעברות לנישואין,כניסה להיריון סמוך לחתונה,גיל צעיר ועוד. גורמי לחץ נוספים עלולים להקשות על ההסתגלות לשלב זה.למשל,אם מדובר בגבר שחווה אובדנים משמעותיים אחרים,כמו מוות של הורה,מחלה כרונית או אפילו פיטורין.
ההתעברות מהווה עבור האישה אקט פיסי ,גלוי לעין ,של התמלאות מוחשית .לכן, מפצה מיידית על הפרת האיזון הזוגי ,ממלאת את האישה באופן שמספק את הצורך הנרקיסיסטי בצורה חדשה ולעתים אפילו עדיפה מבעבר. לעומתה ,הגבר נותר בתחושת חוסר :שום שנוי חיצוני נראה לעין אינו מבשר לו התמלאות בעוד שמול עיניו – בת זוגו הולכת ומשתנה גופנית ורגשית .במצבים קיצוניים ,כשהאישה ההרה מגלה דפוס התנהגות של התעסקות יתר טורדנית בעצמה או עוברה ,מלווה לרוב בהפחתה ושינויים בחי המין ,מואצת גם אצל הגבר תחושת ההתרחקות וההתעלמות ממנו .לפני שזכה לחבק צאצאו ,הוא מאבד תשומת הלב שהוא זקוק לה מצד בת הזוג .הוא חש שנלקח ממנו או נגזל ממנו משהו ללא תמורה נראית לעין .החשש לאובדן העניין של בת הזוג בו גובר והולך .ככל שתגובה רגשית מעין זו לא מדוברת ומודחקת ,כן מחמיר המצב ומסלים הקונפליקט.
ככל שעובר הזמן והעובר גדל וההתעניינות בו גוברת ומתבטאת בנגיעות בבטן האישה" ,הכרות ויזואלית" עימו באמצעות תצלומי אולטראסאונד,הופך הקונפליקט למורכב יותר וגובר החשש מפלישת המתחרה ,הזר ,לזוגיות וגזילת תשומת הלב מצד בת הזוג.
הדחקה של מהלכים נפשיים כאלה תתכן,עקב מבוכה או בושה ,במיוחד לנוכח הנורמות החברתיות שסקרנו בתחילת הדיון.אפשר שהקונפליקט החבוי יוסווה בפעילות מוגברת ,שקיעה בעולם העבודה והלימודים או קשר מיני חלופי .הכחשה מסיבית מתמשכת תקשה על התקרבות לתינוק או עלולה לשמש בסיס להתפתחות דיכאון אצל הגבר טרם לידת הצאצא.
לסיכום ,במאמר זה ,עמדתי על כך שבמעבר מזוגיות להורות ,הגבר והאישה עוברים תהליכים פסיכולוגים מקבילים אך לא זהים .סקרתי כמה מאפיינים של התהליך הפסיכולוגי של הגבר המודרני במעבר מיחיד ובן זוג לאב והורה משותף .תגובות הגבר בהתמודדות עם מעבר חיים זה תלויות בויסות חרדות קיומיות העולות בהקשר זה מכמה מוקדים :מחויבות ואחריות לגידול הצאצא ,איום מול השינוי הבלתי הפיך ובהלה לנוכח הפרת הקשר הדיאדי עם האישה.
כל הזכויות שמורות לשוש כרמל ©
ביבליוגרפיה
*1בן רפאל צ ,.זיידמן ד ,.המדריך המלא לפריון ,הוצאת שוקן.1993 ,
*2סולן רוני ,חידת הילדות ,הוצאת מודן.2007 ,
*3קרון תמר ,נשים ורודות ,הוצאת עם עובד.1989 ,
*4ריץ' אדריאן ,ילוד אישה ,הוצאת עם עובד.1989 ,
*5Bowen, M., The use of family theory in clinical practice, in Haley J.
(ed.), Changing families, New York: Grune and Stratoon, 1971.
*6
Winnicott, D. W., The Maturational Processes and the facilitating
environment. The institute of psycho-analysis, Karnac Books, 1990,
p. 85-86.
תל אביב ,ינואר 2009
שוש כרמלM.S.W ,
פסיכותרפיסטית
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
מתמחה בליווי בתהליכי פריון
www.carmel-shosh.dpages.co.il