עבודה משותפת עם הורים לילדים בגיל הרך תוך כדי קבלת אבחנה התפתחותית עבור ילדם. המעבר להורות הוא אחת התחנות הנתפסות כציון דרך משמעותי בחייהם של אנשים רבים. ספרות ענפה נכתבה על התמורות החיצוניות והפנימיות הנגזרות ממעבר זה בנפשו ובהתנהלותו של אדם ההופך להורה. פחות נכתב, ועוד פחות מדובר, במעבר להורות “אחרת”, כאשר הולך ומתברר להורה כי הפעוט שלו אינו מגיב ואינו מתקשר כמו רוב הפעוטות, וכי מעתה עוברת ההתפתחות של שניהם, הורה וילד, למסלול אחר, לא מוכר ולא ידוע. בעוד שלמעבר להורות “רגילה” יש נקודת התחלה ברורה יחסית, לפחות ברמת המציאות החיצונית, הרי שלמעבר להורות לילד עם מגבלה תקשורתית ארוכת טווח אין נקודת התחלה שכזו. במקומה מתרחש תהליך ברור הרבה פחות. ביחידה הקלינית-התפתחותית במרכז בייקר אנו פוגשים הורים בעיצומה של התחלה לא ברורה זו, עוד לפני שהתמונה מתבהרת, כאשר הורים צריכים לנוע בין אי הודאות והצפה לבין ההכרח ההורי שאינו מרפה לפעול ולקדם את הילד. בהרצאה זו ארצה לשתף בסוגיות מרכזיות העולות מתוך העבודה המשותפת עם הורים בשלב התחלתי זה ונוגעות להתמודדות ההורית הייחודית שלהם וכן לצרכים הייחודיים שלהם מאיתנו כצוות טיפולי מלווה.

dr-vaniel