הינכם מוזמנים להרצאת המשך של ד”ר ניצה ירום, מחברת הספר ‘סיפורי גוף’ במסגרת סדרת “מפגשים בין השורות” בנושא: “הגוף במרחב הטיפולי” . לאור הצלחת הרצאתה הקודמת ועל פי בקשת הקהל – יורחב הדיון בנושא זה.
הרצאת ההמשך עומדת בפני עצמה – כך שמוזמנים גם אלו שלא נכחו בהרצאה הקודמת.

הגוף במרחב הטיפולי: עידכונה של הטכניקה הטיפולית.
המרחב של חדר הטיפולים מכיל שני סובייקטים. זוהי נוכחות פיזית ונפשית שמאפשרת למטפלים לחוות, לחוש ולהכיר באופן מובנה אספקטים גופניים של מטופלים.
בהרצאתי אציג מספר מאפיינים של יכולת כילול זו. אראה כיצד התעניינותו של המטפל בתופעות מובחנות בגופו של המטופל ובגופו שלו תיתרם על ידי אימוץ בד-בבד של 3 נקודות מבט פסיכואנליטיות: היצרית, הקשרית והבינסוביקטיבית, ועל ידי התאמתם של העקרונות הטיפוליים-האנליטיים הבסיסיים: התייחסות לגופני כביטוי העצמי או כהתנגדות, כחלק מתהליך ההעברה, וכמזין את ההעברה הנגדית ואת היכולת לפרש (כאשר ננוע בין הקונקרטי למטפורי).
משמע – נרחיב את האימון השגור כיום ברישומיהם של הקשרים הראשוניים בגוף ובפנייה אליו בעת מצוקה (דרך מקדוגל, אנזייה, טסטין, אוגדן, ביון ואחרים) לגלויים מיניים, ונמצה את הבנת הנוכחות הגופנית במרחב שבתוכו 2 סובייקטים – מה שמאפשר לנו כמטפלים להתייחס למבוכה הגופנית, לתופעות גופניות-תחושתיות שונות אצלנו ואצל המטופל (השמנה, הרדמות, גועל), מתוך הדהוד רפלקטיבי כאל מאגר חוויות משותף, בר חקירה, ולא דווקא מעליב או מביך.

ניראה שניתן להתאים את הטכניקה הטיפולית-אנליטית לכילול הגוף-נפש, בעיקר על ידי הרחבת מודעות המטפל לגופניות בכלל ולגופו בפרט, כחלק חשוב בהעברה הנגדית, המשליך על היבטים טכניים אחרים. האימון בהתייחסות לגופנו, לדוגמא – לפנים, לגוף, ולחזה הניגלים והנחווים, כחלק מן האני הנפשי-גופני-מיני הנשי או הגברי שלנו, יאפשר מרחב לחוויה ולחקירה.
אחדים מביטויי הגופניות ההדדיים השונים ואת הדגשי הטכניקה המתבקשת אציג ואדגים בהרצאתי.

ד”ר ניצה ירום, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית. ספרה ‘סיפורי גוף’ (בהוצאת מודן) יצא לאור ממש בימים אלה, והינו סיפרה השישי. ספריה האחרים בעברית: ‘ההיסטרי שבי, ההיסטרי שבינינו’, ‘הגוף מדבר’ ו’פסיכואנליזה בנפשנו’, ושתי ספריה באנגלית:Body, Blood and Sexuality (Peter Lang, 1992) , Hysteria (Routledge, 2005) of Matrix – הם פיתוח של הבנות טיפוליות בתחומי הגוף, המיניות וההיסטריה, והעשייה הטיפולית במובנה הרחב.