‫תוקפנות לפי פרום‬

התוקפנות לפי תפיסתו של אריך פרום‬
‫מאת ד"ר דרור אורן – פסיכולוג קליני‬

סיכום הרצאות שניתנו במאי ‪2004‬‬
‫(מופיע כפרק בספר על אגרסיה מפגשי צוות ‪ ,2003-2004‬בהוצאת תחנת חוף הגליל‪ ,‬נהריה)‪

לדבר על פרום עבורי זו תחושה מיוחדת‪ .‬ספרים שכתב כמו‪' :‬פסיכואנליזה ודת'‪' ,‬מנוס מחופש'‪' ,‬החברה השפויה' ו‬‫'אמנות האהבה' מביעים במלים ברורות ומדויקות מחשבות שהדהדו בתוכי‪.‬‬
‫פרום כותב ברור ועשיר‪ ,‬מרתק ורחב ורצוי לקרוא את כתביו ישירות‪ .‬בהרצאות אלו אציג אינטגרציה שלי‪ ,‬המבוססת‬ ‫על הבנתי את עקרונותיו ומחשבותיו לגבי התוקפנות האנושית‪.‬‬ ‫משהו על אריך פרום – פרום חי בין השנים ‪ .1900-1980‬נחשב כמרצה ומטפל ייחודי‪ .‬דוקטורט כתב בתחום‬ ‫הסוציולוגיה ואת הכשרתו האנליטית סיים ב ‪ 1930‬בברלין‪ .‬לאחר מכן הגר לארה"ב שם לקח חלק בהקמת מכון‬ ‫פסיכואנליטי אלטרנטיבי‪ ,‬חדש ופתוח יותר (תחילה עם קארן הורני ואחר כך עם סאליבן ופרום‪-‬רייכמן)‪ .‬פרום פעל‬ ‫בארה"ב‪ ,‬במקסיקו ובשוויץ‪ .‬הוא הושפע מפרויד‪ ,‬אדלר וכתבי מרקס‪ .‬בעבודתו יש משום ניסיון למעין מפגש רעיוני‬ בין מחשבתו של מרקס לפרויד‪ .‬עסק בניכור של האדם המודרני ובתסכול הנובע מתחושת אפסותו ומהכרתו במצבו‬ ‫הקיומי‪ .‬פרום יצר שפה המחברת בין מושגים פסיכולוגים וכלכליים‪-‬חברתיים‪ .‬הוא ראה את תפקידו של הפסיכולוג‪,‬‬ ‫לא רק כמטפל או מסביר‪ ,‬אלא כבעל השפעה היכול לפעול בכדי לנסות וליצור תנאים טובים יותר להתפתחות‬ ‫אנושית‪ .‬ניתן לומר שלתפיסתו – 'אני משפיע משמע אני קיים'‪.‬‬
‫פרום כתב על החברה ועל האהבה‪ .‬על תוקפנות‪ ,‬הרסנות וסדיזם כתב בכמה מספריו‪ :‬ב 'מנוס מחופש' כתב על‬ הרסנות כמנגנון מנוס‪ .‬ב 'לב האדם' עסק ב 'אדם זאב או כבש' ובצורות שונות של אלימות‪.‬ ההרצאה הזו תתמקד‬ בעיקרי גישתו כפי שהם מובאות בכרכיו של 'אנטומיה של הרסנות האדם' ובספרו 'לב האדם'‪.‬‬ ‫לפני שאעסוק ברעיונות המרכזיים שלו בנושא התוקפנות‪ ,‬אזכיר כמה מעיקר תפיסתו‪. ‬פרום היה פילוסוף‪ ,‬פסיכו‬ אנליטיקאי ובעיקר הומניסט על פי דרכו‪ .‬הייחודיות ביצירתו היא רבה‪ :‬פרום עשה אינטגרציה בין תפיסות פסיכו‬ ‫אנליטיות לבין השפעות החברה‪ .‬בין השפעות כלכליות ופסיכולוגיות ובין הדרך בה האדם בוחר לחיות‪ .‬למעשה ניתן‬ ‫לראות בו במושגים של היום אקזיסטצינאליסט במהות תפיסתו ‪ -‬למרות שפרום עצמו אמר ‪" :‬מה שמכונה היום‬ ‫אנאליזה אקזיסטנציאלית השואבת מושגיה מהידיגר‪ ,‬סארטר או הוסרל מתגלה לעתים תכופות כתחליף‬ רדוד‪…‬הנובע מייאושו של האדם בעקבות אסון שתי מלחמות העולם" (לב האדם עמ' ‪ .(9‬פרום רואה עצמו ואת‬ גישתו כהומניזם דיאלקטי‪.‬‬
‫פרום עסק בבעיית הניכור של האדם המודרני בעולמו‪ .‬הוא פיתח תפיסה כוללת וגם טיפולוגיה אישיותית המבוססת‬ ‫על אינטגרציה רעיונית המשלבת תפיסות של מארקס ופרויד‪ .‬במסגרת זו הגדיר את האישיות הינקותית‪ ,‬נצלנית‪,‬‬ ‫צוברנית‪ ,‬שווקית ויוצרת‪ .‬פרום עסק במושג החופש‪ .‬לתפיסתו החופש הוא המתנה שהאדם המודרני מוותר עליה‬ ‫שוב ושוב בגלל פחדיו‪ .‬כאשר הוא מעדיף את ה"בטחון" שבלהיות חלק מעדר ותחת מנהיג חזק ומוכן לשלם על כך‬ ‫בחופש שלו‪.‬‬
‫בספרו 'אנטומיה של הרסנות האדם' סוקר פרום שני זרמים הסבריים מרכזיים ‪ :‬אינסטקנטיביסטים [לורנץ ופרויד]‪,‬‬ ‫וסביבתנים‪ .‬כל גישה הוא בודק ומצביע על מגבלותיה‪ .‬פרום מראה שאלו ואלו (בכרך הראשון לעבודתו) אינם‬ ‫משכנעים בציר המרכזי של התזות שהציגו כוון שלאדם יש תוקפנות הגנתית ותוקפנות ‪/‬הרסנות‪/‬אכזריות שאינה‬ נצפית אצל בע"ח אחרים‪.‬‬
‫
לדבר על פרום עבורי זו תחושה מיוחדת‪ .‬ספרים שכתב כמו‪' :‬פסיכואנליזה ודת'‪' ,‬מנוס מחופש'‪' ,‬החברה השפויה' ו‬ ‫'אמנות האהבה' מביעים במלים ברורות ומדויקות מחשבות שהדהדו בתוכי‪.‬‬
‫פרום כותב ברור ועשיר‪ ,‬מרתק ורחב ורצוי לקרוא את כתביו ישירות‪ .‬בהרצאות אלו אציג אינטגרציה שלי‪ ,‬המבוססת‬ על הבנתי את עקרונותיו ומחשבותיו לגבי התוקפנות האנושית‪.‬‬
‫משהו על אריך פרום – פרום חי בין השנים ‪ .1900-1980‬נחשב כמרצה ומטפל ייחודי‪ .‬דוקטורט כתב בתחום‬ הסוציולוגיה ואת הכשרתו האנליטית סיים ב ‪ 1930‬בברלין‪ .‬לאחר מכן הגר לארה"ב שם לקח חלק בהקמת מכון‬ פסיכואנליטי אלטרנטיבי‪ ,‬חדש ופתוח יותר (תחילה עם קארן הורני ואחר כך עם סאליבן ופרום‪-‬רייכמן)‪ .‬פרום פעל‬ בארה"ב‪ ,‬במקסיקו ובשוויץ‪ .‬הוא הושפע מפרויד‪ ,‬אדלר וכתבי מרקס‪. ‬בעבודתו יש משום ניסיון למעין מפגש רעיוני‬ בין מחשבתו של מרקס לפרויד‪ .‬עסק בניכור של האדם המודרני ובתסכול הנובע מתחושת אפסותו ומהכרתו במצבו‬ ‫הקיומי‪ .‬פרום יצר שפה המחברת בין מושגים פסיכולוגים וכלכליים‪-‬חברתיים‪ .‬הוא ראה את תפקידו של הפסיכולוג‪,‬‬ ‫לא רק כמטפל או מסביר‪ ,‬אלא כבעל השפעה היכול לפעול בכדי לנסות וליצור תנאים טובים יותר להתפתחות‬ ‫אנושית‪ .‬ניתן לומר שלתפיסתו – 'אני משפיע משמע אני קיים'‪.‬‬
‫פרום כתב על החברה ועל האהבה‪ .‬על תוקפנות‪ ,‬הרסנות וסדיזם כתב בכמה מספריו‪ :‬ב 'מנוס מחופש' כתב על‬ ‫הרסנות כמנגנון מנוס‪ .‬ב 'לב האדם' עסק ב 'אדם זאב או כבש' ובצורות שונות של אלימות‪. ‬ההרצאה הזו תתמקד‬ בעיקרי גישתו כפי שהם מובאות בכרכיו של 'אנטומיה של הרסנות האדם' ובספרו 'לב האדם'‪.‬‬
‫לפני שאעסוק ברעיונות המרכזיים שלו בנושא התוקפנות‪ ,‬אזכיר כמה מעיקר תפיסתו‪ .‬פרום היה פילוסוף‪ ,‬פסיכו‬ אנליטיקאי ובעיקר הומניסט על פי דרכו‪ .‬הייחודיות ביצירתו היא רבה‪ :‬פרום עשה אינטגרציה בין תפיסות פסיכו‬ ‫אנליטיות לבין השפעות החברה‪ .‬בין השפעות כלכליות ופסיכולוגיות ובין הדרך בה האדם בוחר לחיות‪ .‬למעשה ניתן‬ ‫לראות בו במושגים של היום אקזיסטצינאליסט במהות תפיסתו ‪ -‬למרות שפרום עצמו אמר ‪" :‬מה שמכונה היום‬ ‫אנאליזה אקזיסטנציאלית השואבת מושגיה מהידיגר‪ ,‬סארטר או הוסרל מתגלה לעתים תכופות כתחליף‬ ‫רדוד‪…‬הנובע מייאושו של האדם בעקבות אסון שתי מלחמות העולם" (לב האדם עמ' ‪ .(9‬פרום רואה עצמו ואת‬ ‫גישתו כהומניזם דיאלקטי‪.‬‬
‫פרום עסק בבעיית הניכור של האדם המודרני בעולמו‪ .‬הוא פיתח תפיסה כוללת וגם טיפולוגיה אישיותית המבוססת‬ על אינטגרציה רעיונית המשלבת תפיסות של מארקס ופרויד‪ .‬במסגרת זו הגדיר את האישיות הינקותית‪ ,‬נצלנית‪,‬‬ צוברנית‪ ,‬שווקית ויוצרת‪ .‬פרום עסק במושג החופש‪ .‬לתפיסתו החופש הוא המתנה שהאדם המודרני מוותר עליה‬ שוב ושוב בגלל פחדיו‪ .‬כאשר הוא מעדיף את ה"בטחון" שבלהיות חלק מעדר ותחת מנהיג חזק ומוכן לשלם על כך‬ בחופש שלו‪.‬‬
‫בספרו 'אנטומיה של הרסנות האדם' סוקר פרום שני זרמים הסבריים מרכזיים ‪ :‬אינסטקנטיביסטים [לורנץ ופרויד]‪,‬‬ וסביבתנים‪ .‬כל גישה הוא בודק ומצביע על מגבלותיה‪ .‬פרום מראה שאלו ואלו (בכרך הראשון לעבודתו) אינם‬ משכנעים בציר המרכזי של התזות שהציגו כוון שלאדם יש תוקפנות הגנתית ותוקפנות ‪/‬הרסנות‪/‬אכזריות שאינה‬ נצפית אצל בע"ח אחרים‪.‬‬

‫תוקפנות בלתי מסוכנת‬

מה מקור תוקפנות היתר באדם? האם זו תכונה בלבדית לאדם או קשור להשפעה חברתית? אולי האדם יותר‬ ‫תוקפני כי יצר תנאי צפיפות ותנאים מקדמי תוקפנות אחרים? מאידך‪ ,‬מדוע בני אדם נוהגים אכזריות והרסנות גם‬ ‫במצבים שאין הצטופפות ?‬
‫פרום מציג עמדה האומרת שהרסנותו ואכזריותו של האדם אינה תולדה של אינסטינקט הרסני אלא של ההבדלים‪,‬‬ ‫מאבותיו בע"ח‪ .‬הוא מנסה לבדוק באיזה אופן ושיעור משפיעים התנאים הסגוליים על טיבו של הדחף האנושי להרוג‬ ‫ולענות ועל עוצמתו של דחף זה‪.‬‬
‫לשם כך סוקר פרום תוקפנות הגנתית של האדם ואחר את סוגי התוקפנות האופייניים רק לאדם‪ .‬הוא מבדיל בין‬ ‫תוקפנות בלתי מסוכנת סגילה‪ ,‬נרכשת‪ ,‬ביולוגית משרתת חיים – תגובה לסכנות מאימות על אינטרסים חשובים‪.‬‬
‫תוקפנות זו היא בעיניו מובנית‪ ,‬פילוגנטית‪ ,‬משותפת לכל בע"ח ותגובתית והגנתית באופיה‪ .‬הוא מבחין בין תוקפנות‬ ‫כזו המכוונת לסילוק הסכנה אם ע"י ביטולה ועם ע"י חיסול מקור הסכנה‪ ,‬לבין תוקפנות מסוכנת ובלתי סגילה‬ ביולוגית‪ .‬את האחרונה הוא רואה כייחודית לאדם ומזיקה ומגדירה ‪ -‬הרסנות ואכזריות‪.‬‬ ‫במסגרת התוקפנות הלא מסוכנת מפרט פרום את הסוגים ‪ :‬תוקפנות מדומה ‪ -‬עלול לפגוע אך לא מכוון לכך‪.‬‬ ‫תוקפנות מקרית – למשל ירייה שנפלטה בשגגה (בניגוד לפסיכואנליזה המסורתית אומר פרום שזהו פישוט יתר‬ להצביע תמיד על מניע לא מודע) ותוקפנות לשם שעשוע כמו תרגול מיומנות למשל בסייף‪ .‬הוא מזכיר כי בתרגולי זן‬ מתייחסים לכך שהיריב אם נפגע עמד במקום הלא נכון‪ .‬כדברי סוזוקי‪" ,‬פסיכואנלטיקאי שמרן יטען ככל העולה על‬ ‫רוחו שבאופן תת הכרתי הודרך אומן הזן עי שנאה‪, ‬אך בטענה זו הוא מפספס את הבנת הזן בודהיזם בעיקרה"‪.‬‬ פרום מגדיר גם תוקפנות של נחישות דעת והחלטיות‪ .‬שהיא בעצם קשורה לשורש ‪ AGGRESSION‬שפירושו לנוע‬ קדימה‪ .‬לעיתים תפיפות כזו עלולה להיתפס כתקיפה‪ .‬אך משמעותו הבסיסית של המושג לנוע קדימה אל היעד‬ בהחלטיות‪ ,‬ללא היסוס וללא חרדה מיותרת )בשפתנו אנו 'אסרטיביות'(‪ .‬לתפיסתו אצל נוירוטים‪ ,‬ביישנים‪ ,‬בעלי‬ ‫עכבות הנוטים לכפייתיות‪ ,‬יש פגם וליקוי בתוקפנות של נחישות הדעת‪ .‬טיפול בהם יכלול חלק של מודעות לליקוי זה‬ ‫וניסיון להבין כיצד התפתח ומה מזין אותו‪.‬‬

‫פרום טוען שהתוקפנות ההגנתית אצל בני האדם מורחבת ושונה מזו של בע"ח מהסיבות הבאות ‪:‬‬
‫‪ .1‬בעל חיים תופס כאיום סכנה ברורה ומוחשית‪ ,‬תוצר אינסטינקטים ואילו לאדם יש גם דמיון‪.‬‬
‫‪ .2‬אדם מסוגל גם להאמין בסכנות מדומות‪ -‬בעזרת מנהיגיו‪ .‬וכך ירכוש שנאה לעמים‪ .‬כך למשל אמצעי תעמולה וכוח‬ ‫בידי היחיד‪ -‬יכולים לתת פתח להפצת שמועות שיעוררו חרדה ותגובה‪.‬‬
‫‪ .3‬היקף האינטרסים של אדם גבוה יותר‪ .‬לדעת לאן בא‪ -‬תחושת זהות למשל‪ ,‬לכן יכול להגיב בתוקפנות מול איום‬ על מסגרת רעיונית בה הוא חי ‪ :‬ערכים‪ ,‬דגל‪ ,‬המנון‪ ,‬חלקת ארץ מקודשת‪ ,‬צווי נימוס‪ ,‬דפוס לבוש – כל אלו יכולים‬ ‫להחוות כבסיסיים וכנחוצים ומול איום כזה עלולה להתעורר תוקפנות שבמקורה היא בעצם הגנתית‪.‬‬
‫
פרום התייחס גם לנושא הקשר בין תוקפנות וחירות ‪ -‬התשוקה לחירות היא תגובה ביולוגית של האורגניזם האנושי‪.‬‬ עמים נלחמו נגד מדכאיהם גם וללא סיכוי לנצח‪ .‬כושר מהפכני‪ -‬לתפיסת פרום‪ -‬הוא דבר שחבוי בכל אורגניזם שהרי‬ ‫כולנו כילדים דוכאנו על ידי הורנו‪ .‬חופש הוא תנאי להתפתחות בריאה‪ .‬בלעדיו מתעוות האדם ונפגעת בריאותו‪.‬‬ ‫פרום מתייחס גם לקשר בין תוקפנות ונרקיסיזם וטוען כי מקור נכבד לתוקפנות הוא נרקיסיזם פגוע‪ .‬הוא מדבר גם על‬ ‫נרקיסיזם קבוצתי‪ .‬למשל – הגדרות קיבוציות כמו‪" :‬אנחנו האומה הנפלאה ביותר"‪" ,‬אנחנו עם נבחר"‪ .‬מגביר אחווה‬ ‫ולכידות בקבוצה‪ .‬בהקשר זה הוא מתייחס גם לקשר בין קונפורמיות לתוקפנות שלא היתה מתבטאת לעתים ללא‬ ‫האפשרות החברתית‪.‬‬
‫פרום נוגע בתוקפנות כאמצעי‪ ,‬תוקפנות לשם השגת הדרוש ולא להרס עצמו‪ .‬כמו הגנתית קשור לסגילה ביולוגית‬ אבל שונה‪ ,‬כי לא גנטית אלא מבוססת למידה וניסיון‪ .‬השאלה מהו דרוש ורצוי? למשל מצב בו אדם רעב ברור‪ ,‬אך‬ ‫אם מנהיג מחליט שאומתו עלולה להיות בעתיד רעבה אם לא יתקוף כעת? במקומות שונים מנסה פרום לנתח גם‬ ‫את הסיבות למלחמה‪ ,‬הביטוי החמור לתוקפנות‪ .‬לתפיסתו המלחמה נובעת מהבדלי אינטרסים ממשיים בין קבוצות‪,‬‬ ‫כאשר ההרסנות האנושית היא גורם מקל לצאת לקרב אך לא המניע לה‪ .‬לתפיסתו מלחמות נוצרו למען עושר‪,‬‬ ‫אינטרסים‪ ,‬להסיח דעת ולנקום‪ .‬העמים הפרימיטיביים נלחמו פחות‪ .‬ככל שציויליזציה גברה עלתה תדירות‬ המלחמות‪ .‬אלו נגרמו מלחמות ע"י דחפים היו פוחתות עם עליית הגישות ההומניסטיות אך לא כך היא‪ .‬מתבונן‬
‫במלחמת העולם הראשונה כתוצר של אינטרסים כלכליים ופוליטיים של מדינאים ולא של הרסנות ושנאה (בין‬ הדוגמאות שמביא‪ :‬נותן דוגמה שהיטלר ביים התקפת פולנים כדי להרגיז את עמו)‪ .‬מכאן שהשאלה היא בעצם לא‬ אלו גורמים נפשיים מחוללים את המלחמה אלא אלו גורמים מאפשרים אותה? החיילים המשיכו כי עבורם תבוסה =‬ ‫אסון לאומי‪ .‬היו מרידות למרות זאת והוצאות להורג‪ ,‬אבל שיפור התנאים הפחיתו אותן‪ .‬כבוד וצייתנות גורמות‬ ‫למלחמה להמשך‪ .‬מלחמה מעוררת גם ערכים חיוביים כמו סולידריות ואלטרואיזם שאינם באים לידי ביטוי האנוכיות‬ ‫והתחרותיות ביומיום‪ .‬הבדלי מעמדות יכולים להימחק ולתת ביטוי לאדם עצמו במובנים אחדים‪ .‬מעין מרד באי שוויון‬ הכולל פטור מדאגות יומיום של מזון ולינה וכדומה‪ .‬כדי שכוחות אלו לא יצאו ידי שליטה מוטלות משמעת וציות‬ להכוונתם‪. ‬לסיכום – מלחמות אינן תוצאה של תוקפנות עצורה אלא של תוקפנות כאמצעי של אליטות צבאיות‪,‬‬ פוליטיות וכלכליות‪ .‬ככל שציויליזציה פרימיטיבית יותר יש בה פחות מלחמות ‪ :‬במאה ה ‪-15‬נספרו תשע מלחמות‪,‬‬ ‫במאה ה‪ ,87 -16‬במאה ה ‪ ,239 -17‬במאה ה ‪ , 18-781‬במאה ה ‪ 19-651‬ואילו בין השנים ‪892 -1900-1940‬‬ מלחמות!‬
‫לפי פרום ניתן להפחית גם את התוקפנות ההגנתית‪ .‬לתפיסתו‪ ,‬תיקונים חברתיים יכולים לתרום לכך‪ .‬יצירת מסגרת‬ של חיים הוגנים‪ .‬מצב בו יחידים וקבוצות לא יהיו בסכנה‪ .‬שליטה תהיה בלתי אפשרית ולא מפתה‪ .‬תנאי שני מבחינת‬ ‫פ' היא החזרת החירות של האדם‪ .‬מצב ללא שליטים‪ .‬כיון שחלק מתוקפנות הגנתית נגרמת ע"י שלהוב המונים‬ ‫ויצירת סכנות מדומות‪ .‬שינוי חברתי יסודי יבטל זאת ויצור חשיבה ביקורתית‪ ,‬עצמאית ובלתי תלויה‪ .‬בכדי להפיג‬ נרקיסיזם קבוצתי צריך לשנות את תחושת העליבות והדיכאון הקיימים אצל חלקים בציבור‪ .‬לשם כך לא מספיק שינוי‬ כלכלי‪ -‬אלא שינוי ארגוני של החברה‪ .‬מחברה שמגמתה כוח‪ ,‬לחברה שמגמתה חיים‪. ‬במקום רכישה וצבירה‪ ,‬חיים‬ והתחלקות‪.‬‬

תוקפנות מסוכנת

פרום רואה בסוג זב תכונה אנושית סגולית‪ ,‬שאינה נובעת מאינסטינקטים ולא משרתת את המשך קיומו הגופני או‬ ‫הנפשי של האדם‪ .‬האדם עלול בלחץ דחפים להיגרר למעשי הרג ועינוי וגם להפיק סיפוק והנאה מכך‪ .‬גם ללא תועלת‬ ‫סבירה‪ .‬פ' שואל ‪ -‬הרסנות מסוכנת ולא סגילה זו מה טיבה ?‬
‫לטענתו תוקפנות כזו נובעת ביחסי גומלין בין תנאים סביבתיים וצרכיו של האדם‪ .‬מכאן הוא מנסה לבדוק מהם‬ התנאים הסגוליים ומה טבע האדם‪ .‬כאשר הפסיכולוגיה בדרך כלל מתרחקת מהשערות ועניינים פילוסופיים אלו‪.‬‬ פרום טוען שיש בהם מקום לחקירה ניסיונית‪.‬‬
‫סביב טבע האדם‪ -‬חילוקי דעות‪ .‬נקודות ההסכמה ‪ :‬יצור חושב‪ ,‬בעל חיים חברתי המסוגל לתכנן‪ ,‬ליצר כלים‪ ,‬בעל‬ חיים מעצב סמלים‪ .‬דרווין אומר על ייחודיות האדם‪ :‬משכל וגמישות‪ .‬לאדם יותר סקרנות‪, ‬זיכרון ודמיון‪ .‬מעניין כי‬ דרווין לא מונה תשוקות ורגשות כלל! עבורו אלו אפיינו אל כל בעלי החיים העילאיים‪ .‬סימפסון טען יש הבדל כמותי‬ שהופך איכותי‪ .‬ייחודיות האדם‪ :‬אינטליגנציה‪ ,‬גמישות‪, ‬אינדיווידואליזם וחברות‪ .‬מאסלו – צרכי בטחון‪ ,‬השתייכות‪,‬‬ אהבה‪ ,‬הערכה‪ ,‬מימוש עצמי‪ ,‬ידיעה והבנה‪.‬‬
‫לפי פ' האדם נמצא בכפילות קיומית‪ .‬הוא חלק מהטבע אך גם מודע לו‪ .‬החפצים קיימים ומעבר לשימושו הוא מודע‬ ‫לכך שהם קיימים‪ ,‬למוות‪ ,‬לאין אונתו וכן הלאה‪ .‬האדם אינו מרגיש בטבע כבבית ולכן נמצא בחוסר איזון תמידי‪.‬‬ ‫בעזרת תרבותו נוצרת יציבות יחסית עם התנאים‪ .‬איזונים והפרתם‪ .‬פרום מציע להגדיר את האדם לא על פי תכונות‬ ‫אלא על פי סתירות היסוד המאפיינות את הקיום האנושי שמקורן בכפילות הביולוגית בין אינסטינקטים מוחלשים‬ ‫מכאן ומודעות עצמית מכאן‪ .‬צרכים קיומיים שנוצרים – להתגבר על אימת ההבדלות‪ ,‬חוסר האונים והאובדן ולמצוא‬ ‫קשרים לעולם ושיאפשרו לו לחוש בבית‪. ‬הוא אומר‪ -‬לאדם אינסטינקטים מוחלשים ומוח מפותח‪ .‬מוח זה מכיל‬ תשוקות הטבועות באופי‪ -‬אופי הוא טבעו השני של האדם‪.‬‬
‫פ' מסכים עם פרויד בקשר למקור ההומניסטי )לפרוש( כי לכל בני האדם גרעין יסוד אנושי משותף‪ .‬מביא חוקרים‬ שמתייחסים לאדם לא כאל יונק עילאי אלא סדרה בפני עצמה שייחודיותה מודעות או חירות ואחריות‪.‬‬ האדם זקוק לתמונה מלאה ושלמה של עולמו הטבעי והחברתי ומקומו בו‪ .‬לא משנה כמה התמונה מוטעית (מזל‪,‬‬ ‫אמונה‪ ,‬דת) כל עוד היא נותנת וממלאת את תפקידה הפסיכולוגי עבור האדם (ראה 'פסיכואנליזה ודת')‪ .‬העובדה‬ ‫המרשימה שאין תרבות שלא עיצבה מסגרת מגמתית כזאת‪ ,‬אין אדם שאין לו תמונת עולם מקיפה כזאת‪ .‬בגלל‬ ההזדקקות של בני האדם למסגרת מגמתית אחידה (ראה 'מנוס מחופש' ו 'החברה השפויה')‪ .‬מעבר לכך האדם‬ מחפש – מטרה אליה ישא עיניו‪ .‬אובייקט של התמסרות עליונה‪ .‬מוקד למאמציו‪ .‬מרומם אותו מעל קיומו הבודד‪ ,‬על‬
‫ספקותיו‪ .‬נותן מובן לחייו‪ .‬מתעלה מעל עצמו וכבלי האנוכיות‪ .‬יש שמתמסרים לאל‪ ,‬להון‪ ,‬לכוח‪ ,‬להריסת החיים או‬ ‫האדרתם‪ ,‬לאהבה‪ -‬בכל מקרה הצורך להתמסר לתכלית הוא צורך קיומי ראשוני התובע מימוש ללא הבדל כיצד‬ ‫יתממש‪.‬‬
‫פרום נגע בדיונו גם בקשר בין מושגים כמו ‪ :‬שורשיות‪ ,‬שלמות ואחידות‪ ,‬וכוח השפעה והקשר שלהם לתוקפנות‪.‬‬ ‫נושאים אלו לא יורחבו בסיכום זה‪ .‬פ' דן בצורך של אדם בגירוי וטען כי דיכאון פעמים רבות נובע משעמום קליני‪.‬‬ ‫לתפיסתו אצל אנשים דכאוניים שום גירוי אינו גורם עירור‪ .‬זוהי הפתולוגיה של הנורמליות ולכן אינה נתפסת עוד‬ כפתולוגיה‪ .‬רק אם תעלם תחושת הזרות לעבודה‪ ,‬הפנאי יהיה פורה‪ -‬יחוש אדם אחרת‪ .‬הגירוי הריק לא ממש מעורר‬ כוחות פנימיים של תבונה‪ ,‬יצירתיות‪ .‬לפי פרום‪ ,‬אחד ממקורות ההרסנות הוא השעמום‪ ,‬והפגתו הקלוקלת‪ .‬דיכאון‬ מוסווה‪ ,‬דיכאון נוירוטי‪ ,‬מלנכוליה‪ -‬כל אלו קשורים לשעמום‪ .‬השעמום יודחק‪ ,‬האדם יראה מתפקד ויהיה ריק‪ .‬יש‬ ‫ש"ממלאים" עצמם בשאלות כמו‪ :‬איך מרגישים שהורגים מישהו‪ ,‬איך זה שדם זורם עלי? מה מרגיש חתול שחווה‬ ‫מוות? לדעת פרום השעמום והדיכאון היו נחלשים בהשפעות סביבתיות‪ :‬משפחתיות חברתיות שהיו נותנות רוח חיים‬ ‫ותיקווה‪ .‬אם חברה אינה מאופיינת בכך‪ ,‬תופעות אלו מחריפות‪.‬‬
‫פרום עוסק במושג של מבנה האופי‪ .‬ההומו ספיאנס לא שינה גנטיקה שלו ב‪ 40000‬האחרונות‪ .‬מה שהשתנה שונה‬ ‫בעזרת קבוצת השתייכות מאפיינים‪ ,‬בעזרת אופי חברתי‪ .‬אופי מתגבש באמצעות מסורות ולכן אינו תמיד גמיש‪.‬‬ ‫האופי הוא מושג מפתח בהבנת תוקפנות מרושעת‪ .‬תשוקות ההרס והסדיזם טבועות בדרך כלל באופי‪ .‬סדיזם זה‬ ‫הוא דחף ספונטני המבקש מימוש‪ .‬המקור של הסדיזם אינו בכל אדם אלא באלו שהתפתח בהם אופי כזה‪ .‬מכאן‬ שואל פרום ‪ -‬מהם התנאים להתפתחות תשוקות הטבועות באופי האדם ? ישנן תשוקות מקדמות חיים‪ :‬כמו אהבה‪,‬‬ ‫צדק‪ ,‬סולידריות‪ .‬ישנן תשוקות מעכבות חיים כמו‪ :‬סאדו מזוכיזם‪ ,‬הרסנות‪ ,‬חמדנות‪ ,‬נרקיסיזם וגילוי עריות‪ .‬אצל רוב‬ ‫בני האדם קיים מיזוג‪ .‬עוצמתה של כל תסמונת היא הקובעת‪ .‬פרום רואה באדם יצור לא גמור‪ ,‬השואף כל חייו‬ ‫להתפתחות אופטימלית‪ .‬מדוע החברה לא יצרה עידון?‬
‫אופי האדם מעוצב רבות ע"י החברה בה הוא חי‪ .‬לדעתי‪ ,‬אומר פרום‪ ,‬לאדם תכלית פנימית‪ .‬החברה מייצגת את‬ הנורמות‪ .‬לאדם יש יכולת להתפתח ולצמוח ללא גבול ובלבד שהתנאים הסביבתיים יסיעו לצמיחה זו‪ .‬לתפיסתו‬ ‫הקפיטליזם יוצר אדם מעוות המכוון חומר ולא לתכלית האדם‪ .‬מהם תנאי הסביבה האופטימליים לפתוח המלא של‬ ‫כשרי האדם? חופש‪ ,‬שלטון לא נצלני‪ ,‬גירויים מפעילים‪ ,‬שיטות שהאדם במרכזן‪ .‬רק מערכת חברתית רב גונית‪ ,‬כי‬ ‫אדם זקוק למגוון תנאים בשלבי התפתחותו השונים‪ ,‬יאפשר לאדם קרקע מתאימה לצמיחה‪ .‬רוב מדעני החברה‬ ‫מתנצלים‪ ,‬ומסבירים את הקיים‪ .‬אינם כותבים‪/‬חושבים בכוון של שינוי‪ /‬יצירת תנאים מתאימים‪.‬‬ ‫בבסיס קיימת פעמים רבות ההנחה המוטעית – בני אדם משתוקקים למה שטוב להם‪ -‬הנחה מוטעית זו – דרך‬ ‫סימפטום‪ ,‬סם או אלף דרכים עקלקלות אחרות‪ .‬למה אנשים לא משתמשים בתבונתם? לא בגלל רדיפת בצע‬ מנהיגים‪ ,‬הדבר יותר מורכב‪ .‬פרום טוען כי האדם נאלץ במהלך היסטוריה‪ ,‬לשעבד אחרים כדי ליצור התפתחותו הוא‪.‬‬ ‫לא היו מספיק כוחות ליצור התפתחות מדעית ותרבותית יחד עם חירות‪ .‬האדם הושלך מגן עדן ורק עם מאמץ יצור‬ ‫תנאים סביבתיים לעשות את ביתו האנושי אופטימלי‪ .‬עיוותי האופי של הנשלטים והשליטים הכשילו את הקדמה‬ ‫האמיתית מלהתרחש‪.‬‬
‫פרום מעלה שאלה אם התשוקות תבוניות אם לאו‪ .‬לדעתו יש תשוקות מקדמות ויש תשוקות מחבלות‪ .‬הגל אמר‪-‬‬ ‫האדם נהיה אכזרי והרסני שאין לו תנאים להתפתח‪ .‬אלו ואלו אנושיות ביותר‪" .‬בתלותי את התפתחות האדם בתנאי‬ ‫החברה אינני אומר שהוא מושא חסר אונים בלבד‪ .‬גורמי סביבה מעכבים או מאיצים‪ ,‬גודרים את גבולות פעילותו של‬ ‫האדם‪ .‬אך תבונתו וכוח רצונו הם גורמים רבי עוצמה בהשפעתם על החברה ועל עצמו‪ .‬סיפוק צרכים פיזיולוגיים אינו‬ ‫הופך אדם למאושר‪ .‬רעב‪ ,‬מין הם שוליים במוטיבציה האנושית‪ .‬התשוקה לאהבה‪ ,‬לרוך‪ ,‬סולידריות‪ ,‬חירות‪ .‬מאידך‬ התשוקות לשלוט‪ ,‬להכניע‪, ‬להחריב‪ ,‬הנרקיסיזם‪ ,‬החמדנות‪ ,‬הקנאה והשאפתנות – הם חומר הגלם גם לחלומות וגם‬ לדתות‪ ,‬אגדות ואומנות‪ – .‬כוחה של התשוקה האנושית עצום"‪ .‬האדם ינסה לממש תשוקותיו‪ .‬מדוע ? אולי מוחית‪-‬‬ ‫הזדקקות לעירור וריגוש‪ .‬אדיפוס או המלט הן תוצר של דחף מיני? זו הנמכה‪ .‬התשוקות נותנות לעיתים דחף לחייו‬ ‫של אדם מעבר לגופו‪.‬‬
‫גיבור הוא אדם שמתקרב לגבול החיים מבלי להיעצר ע"י פחדיו‪ .‬בני האדם חיים בחברה הנותנת להם מסגרת של‬ ‫משמעות נתונה החברה האמריקאית אומרת לאדם‪ :‬להצליח‪ ,‬לגדל ילדים‪ ,‬להיות אזרח ולקנות מוצרים ושעשועים‪.‬‬ ‫אולם כתוצאה מכך אנשים פועלים ללא תחושת חיים‪ .‬כיון שאין טעם אמיתי של חיים רבים מבני האדם בוחרים בסם‪,‬‬ ‫בבריחה‪ ,‬ברדידות כי התבנית לא נותנת להם תכלית אמת‪.‬‬

‫אכזריות והרסנות‬

‫
גם חוויות קמאיות גורמות להרס‪ .‬התשוקה – לשפוך דם‪ ,‬למשל‪ .‬פולחני העבר‪ ,‬לאכול חלק מגוף היריב‪ ,‬לקבל את‬ ‫תכונותיו‪ .‬שפיכת הדם נתפסה כמגע מסתורי עם כוח החיים‪ .‬בבתי המקדש הקיזו דם‪, ‬עמים אכלו חלקי אבר‪-‬זו‬ הייתה פגיעה בזולת למטרת טקסית קודשית‪.‬‬ בתקופתנו מייחסים לשפיכת דם הרסנות ותו לא‪ .‬שוכחים את הכוח ההרסני המשכר הקמאי של ההתקרבות לכוח‬ החיים‪ .‬האם הקניבליזם הוא דוגמא להרסנות הטמונה באדם? יש לזכור כי הרג לשם הרג היה זר לאדם‬ ‫הפרימיטיבי‪.‬‬
‫ההיסטוריה מלמדת על מעשי אכזריות רבים‪ .‬פרימן ואחרים טענו שיש בכך עדות לכך שההרסנות תכונה טבעית‬ ‫פנימית‪ .‬פרום אומר‪ -‬בתנאים מסוימים תפרוץ הרסנות כגילוי ספונטני‪ .‬מעשי טרוף בהודו‪, ‬טיהורים באינדונזיה וכן‬ ‫הלאה (מן הסתם היה מציים את רואנדה או סרביה בתקופתנו אנו)‪ .‬אולם פרום מבדיל בין התפרצות הרס ספונטנית‬ לבין הרסנות הטבועה באופי (סדיזם ונקרופיליה)‪ .‬הספונטנית פורצת במציאות אובייקטיבית של מלחמה‪ ,‬במאבק ‫פוליטי או דתי‪ .‬עוני‪ ,‬שעמום ואפסות של היחיד‪ .‬נרקיסיזם קיצוני לאומי או דתי [הודו] מצבי טרנס‪ .‬זו הרסנות‬ ‫הטבועה באדם ויוצאת אל הפועל בתנאים הנוצרים ע"י מאורעות קשים ובלתי צפויים‪ .‬בלעדי התנאים לא יבואו‬ למימוש‪ .‬להבדיל מעמים או יחידים בעלי אופי הרסני כמקור השופע כל הזמן‪.‬‬

‫הרסנות נקמנית ‪ -‬תגובה ספונטנית לסבל )כמו בסרט שראינו במסגרת הסמינר הנוכחי( שנגרם בלי צדק ליחד או‬ ‫לחברה‪ .‬היא מופיעה אחרי הנזק‪ ,‬פעמים בעוצמה רבה מתוקפנות הגנתית‪ ,‬אכזרית‪, ‬רווית רגש ואינה יודעת שובע‪.‬‬ ‫תאוות הנקם‪ ,‬למשל דרך מוסד נקמת הדם‪ .‬למשל עין תחת עין וחוקים אחרים הגורמים למשפחה משך שבע דורות‬ לדרוש נקם לפני פיוס‪ .‬דור אחרי דור נוצרים הצדיקו שנאת יהודים עקב צליבת ישו‪ .‬למה היא ההרסנות הנקמנית כל‬ ‫כך חזקה? הן כיון שהיא בעלת מאפיינים מאגיים והן כיון שהיא עונה למעין חוש הצדק הראשוני של האדם‪.‬‬ ‫הקנאה של קין כדוגמא‪ ,‬שרירותית נדחה‪, ‬ולא יכל להתגבר על קנאתו – האדם לכאורה מרומם עצמו לאלוהי‬ בנקמתו‪ .‬יחד עם זאת כל גילוי הרסנות אלו עומדים בניגוד ומוסר בסיסי‪ .‬דרושים מחקרים נוספים להבנת תופעה זו‪.‬‬ ‫תשוקת הנקם חזקה ונפוצה‪ ,‬אך הבדלים בין קבוצות ויחידים יקבעו אם תבוא למימוש‪ .‬הבדל בין חסר לשפע‪ ,‬אדם‬ ‫אוהב חיים שיש לו מה לאבד‪ -‬יש לו פחות להיטות לפצות עצמו מאד מודאג‪ ,‬צובר‪ ,‬חושש שחש שלעולם לא יוכל‬
‫לפצות עצמו על אובדנו‪.‬‬
‫הרסנות מתוך אקסטזה ‪ -‬אין אונות ובדידות תמשוך אדם לניסיון לעורר תחושת שלמות דרך אקט מיני או טקס דתי ‪.‬‬ ‫ישנן אקסטזות הממוקדות בפגיעה עצמית‪ .‬פרום נותן כדוגמה את טקס התיפוף בקלנדיה בספרד היום‪ .‬הרסנות‬ ‫מאקסטזה והרסנות ושנאה כרונית יכולות לכבוש אדם במלואו‪ .‬דוגמא נוספת היא קרן ופון סלומון שיצרו אידיאולוגיה‬ ‫של הרס ובמהלכה הרגו שר חוץ ורצו ותכננו להרוג רבים אחרים‪, ‬מתוך שנאה שכבשה את אישיותם‪ .‬הרוצח כתב‬ ‫"פחדתי מפני השמחה" וגם "אני מבקש לשכוח את מעט הטוב שפקד אותי"‪.‬‬ אופי הרסני – סדיזם ‪ -‬פרום שולל תפיסה אנליטית שהמקור לסדיזם מיני והוא מחדד ואומר הביטוי גם מיני‪ .‬פרום‬ ‫אומר בסטיות אלו ישנה הקפת הנאה מפיקות הנאה מפגיעה באחר‪ .‬פעולה מינית בה פרטנר אחר מושא להשפלה‬ ‫ובוז מעוותת את דחף החיים‪ .‬מין אורלי אינו מערב‪, ‬יותר מנשיקה‪ ,‬פגיעה באחר לכן אינו בר השוואה‪ .‬לדעת פרום‬ הביטוי המיני לסדיזם הוא רק פאן אחד‪ .‬פרום אינו מבחין בין סדיזם לבין מזוכיזם‪ ,‬שניהם עוסקים בשליטה‪:‬‬ התעללות בילדים למשל‪ .‬אלו קשורים לשליטה ולפגיעה באחר לבנות עצמך‪] .‬תלמוד אומר‪ -‬המלבין פני חברו ברבים‬ ‫כאילו שופך דמים – בבא מציעה‪ ,‬נח‪ ,‬ב]‪ .‬כאשר יותר מהסדיזם הפיזי נפוצה ההתעללות וההתאכזרות הרוחנית –‬
‫הרצון לפגוע ברגשות הזולת ולהשפילו‪ .‬לעתים הפגיעה דרך "מלים" בלבד קשה מפגיעה בגוף‪ .‬מורה‪ -‬תלמידים‪,‬‬ ‫הורה‪-‬ילד‪ .‬פרום נותן כדוגמא את סטלין כסדיזם שנועד לתת לו תחושת עליונות‪ ,‬אלוהות ולנתיניו תחושה מוחלטת‬ ‫של חוסר שליטה ופחד‪.‬‬

‫רשימת מקורות‬

‫אריך פרום חבר עשרות ספרים שעסקו בפסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬מוסר‪ ,‬הומניזם‪ ,‬בודהיזם‪ ,‬פרוש מקראי ועוד‪.‬‬
‫כעשרים תורגמו לעברית ואת חלקם אפרט‪ ,‬לפי סדר הופעת‪ ,‬כאן ‪:‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ (1941) .‬מנוס מחופש ‪ .‬תרגם לעברית אדן גרץ ב‪ .1958‬הוצאת דביר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1950) .‬פסיכואנליזה ודת‪ .‬תרגמו לעברית שמואל שיחור ורחל רביד ב‪.1976‬‬ הוצאת דגה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1951) .‬השפה שנשכחה‪ -‬מבוא להבנת חלומות‪ ,‬אגדות ילדים ומיתוסים‪ .‬תרגום יורם‬
‫רוזלר ב‪ ,1970‬הוצאת א‪ .‬רובינשטין‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1955) .‬החברה השפויה‪ .‬תורגמו לעברית צ‪ .‬וייסמן‪ ,‬ב‪ .‬פרוינדליך‪ ,‬ע‪ .‬בן‪-‬מאיר בעריכת‬
‫אליעזר כרמי ב‪ ,1975‬הוצאת א‪ .‬רובינשטין‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1956) .‬אמנות האהבה ‪ .‬תורגם לעברית מספר פעמים‪ .‬תורגם ע"י א‪.‬ד‪ .‬שפיר ‪,1988‬‬
‫במסגרת הדר הוצאות לאור‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1963) .‬מעבר לאזיקי האשליה – מפגשי עם מרקס ועם פרויד ‪ .‬תורגם ע"י אהרון אמיר‬
‫ב‪ .1975‬הוצאת א‪ .‬רובינשטין‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1964) .‬לב האדם‪ .‬תורגם ע"י יורם רוזלר ב‪ .1975‬הוצאת א‪ .‬רובינשטיין‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פרום א‪ .(1968) .‬מהפכת התיקוה ‪ :‬לקראת הומניזציה של הטכנולוגיה‪ .‬תורגם ע"י זהר שביט‬
‫ב‪ ,1975‬הוצאת מסדה‪ ,‬רמת‪-‬גן‪.‬‬
‫פרום א‪ .(1973) .‬האנטומיה של הרסנות האדם ‪ .‬תרגמה לעברית רחל אנקויריון‪ .‬הוצאת א‪.‬‬
‫רובינשטין‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1970) .‬משבר הפסיכואנליזה‪ .‬תורגם ע"י אהרון אמיר ב‪ .1975‬הוצאת א‪ .‬רובינשטין‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫פרום‪ .‬א‪ .(1976) .‬אדם לעצמו – עיון בפסיכולוגיה של המוסר תרגום מ‪.‬ד‪ .‬בן‪-‬חיים‪ ,‬הוצאת אוצר‬
‫המורה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מקורות נוספים להבנת גישתו של פרום ‪:‬‬
‫‪.Row & Fromm, E. (1976). To Have or To Be ?. New York, Harper‬‬
‫רייכנברג‪ ,‬ר‪ .‬שגיא‪ ,‬ר‪ .(2003) .‬סגנונות קיום‪ ,‬מי אתה איש החינוך? סדרת מונוגרפיות בחינוך‪ ,‬מכון מופ"ת‪.‬‬

‫ד"ר דרור אורן © כל הזכויות שמורות ‪2010‬‬