פרויד והפסיכיאטריה: מחקריו בהיסטריה
מבוא לספר
מאת: ד”ר שאול חיימוביץ
כל הזכויות שמורות להוצאת רסלינג. הפרק מועלה באתר האיגוד לפסיכותרפיה בהסכמת ההוצאה
ספר זה הוא חלק ממחקר שמטרתו לעמוד על מהות המהפכה המדעית הפרוידיאנית. במחקר זה אני מבטא את תחושתי שמהפכתו המדעית של פרויד לא הובנה כראוי. פרשניו, אף האוהדים והבקיאים ביותר ברזי הגותו, טעו ועדיין טועים בפרשנותם את פרויד מכיוון שהם ניגשים לכתביו דרך תפיסות מסורתיות בכל אחד ואחד מן התחומים הנוגעים להם: פילוסופיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או מתודולוגיה מדעית. בהיסטוריה של המדע אין אח ורע לניסיונות אלו של הפרדיגמות המדעיות הישנות לבלוע את הפרדיגמה החדשה ולהתאימה להן עד כדי מחיקה של כל סימן מהפכני אמיתי. לעתים קרובות מלווים ניסיונות אלו בביקורת על בסיס הפרשנות השגויה המיוחסת לפרויד. הגותו של פרויד היא בגדר הצעה למדע חדש לחקר האדם, מדע המבטל חלק גדול מהמושגים והדיכוטומיות שעל פיהם נהוג להתייחס למציאות האנושית.
מטרת הספר הזה לשמש דוגמה ראשונה להתייחסות פרשנית לכתבי פרויד המנסה ללמוד ממנו כיצד עושים מדע מדויק בחקר האדם. בניסוח אחר, בספר זה נשאף ללמוד מפרויד כיצד יש לחקור את האדם וכיצד עלינו להתמודד עם השאלות והבעיות הספציפיות שחקר האדם מעלה. כל זאת במקום הגישה הפרשנית המנסה “ליישר” את הגות פרויד עם תפיסות מקובלות של המדע (אשר כולן מבוססות על ההבחנה בין מדעי הטבע, המסבירים, החזקים, המדויקים יחסית, לבין מדעי האדם החלשים, המפרשים, הלא מדויקים), מבלי לקבוע אפריורי שמכיוון שלרוב אי-אפשר לחקור את האדם בשיטות הכימות והניסוי של המתמטיקה והפיזיקה, אזי אי-אפשר לחקור את האדם באופן מדויק.
במסגרת הנוכחית הצגת הצעותיו החדשניות של פרויד תהיה מוגבלת לאלו הנוגעות לפסיכיאטריה ולהשלכות הנובעות מהן. מטרת הספר הזה, שבו אני עושה את הצעד הראשון בהצגת פרשנותי ומביא את הנדבך הראשון שלה, מוגבלת להוכחה שבעבודתו עם המטופלות ההיסטריות הראשונות שלו, פיתח פרויד תפיסה אמפירית שונה מהתפיסה האמפירית הפסיכיאטרית. התפיסה הפסיכיאטרית, שהיא התפיסה הסימפטומטולוגית, תתואר בפרק 1. החידוש האמפירי הזה הוא אחד מני רבים שהציג פרויד כבר בתקופה מוקדמת זו של עבודתו הפסיכיאטרית. על מנת להבין חידוש זה חשוב לתאר, ולו בקצרה, את הרקע שבו התפתח.
פרויד, שהחל את עבודתו המחקרית בתחום הנוירולוגיה, עבר להתנסות בפסיכיאטריה בקליניקה של מיינרט (Meynert) במאי 1883. מ-1886 עד 1893 החל פרויד לפרסם מאמרים פסיכיאטריים שונים העוסקים בהיסטריה ובטיפול ההיפנוטי. במאמרים אלה הציג תפיסות ובעיות שבהן דנו מקצת עמיתיו (שרקו, ברנהיים, פורל). ספר זה לא יעסוק במאמרים אלה, מכיוון שאף על פי שפרויד ביטא בהם תפיסות משלו, אין בהם עדיין התייחסות ישירה למקרים קליניים ולא פיתוח של תפיסה אמפירית עצמאית ממש. נוסף על כך, היבטים אחדים המתייחסים לפן הטיפולי של השיטה ההיפנוטית-סוגסטיבית, המופיעים במאמרים אלה, מקבלים ביטוי מלא במחקרים בהיסטריה. כך שבדיקת ספר זה (בפרקים 2 ו-3) תאפשר שחזור מלא של נקודות המוצא וההתפתחות של שיטתו המחקרית והטיפולית של פרויד.