תיאור
תקצירים ומרצים
מפגש שני: יום ג'17.12.24
ד"ר דני לוי – העברת נגד דיסוציאטיבית, לא מודע לא מודחק בשדה כפיית החזרה- משמעויות תיאורטיות וקליניות.
הטיפול בנפגעות טראומה מינית חוטף אותי למחוזות הקשים ביותר. לא פעם חשבתי מדוע דווקא התחום הזה פועל עלי באופן כל כך מטלטל. לא במקרה נבחרה המילה ייסורים ושולבה בשמה של סדרת ההרצאות הזו. יש משהו בייסורים שאינו נותן מנוח ונמשך זמן רב. אני מאמין שהמפגש עם המטופלת שעברה פגיעה מינית חוטף כל אחד מאיתנו למקומות הייחודיים לו, ועושה זאת בעוצמה רבה. פעמים רבות אנו נחטפים למקומות שאיננו יודעים אותם, מקומות המתקיימים בנו באופן דיסוציאטיבי, החלקים הדיסוציאטיביים הללו מתעוררים בנו בתגובה למפגש עם המטופלת ומרגע שהתעוררו אי אפשר להרדימם שוב ואי אפשר לחזור אחורה. אנחנו פוגשים את החלקים שהיינו מעדיפים לא לדעת על קיומם ומתוך המפגש הזה אנו נקראים להפוך את החלקים הדיסוציאטיביים לבעלי משמעות, לתת להם מילים ומתוך כך להשתנות למען המטופלת ולמעננו. במפגש עם המטופלת מתקבלת החלטה דרמטית ולא מודעת בנפשו של המטפל : לפגוש את השדים הפרטיים שלו כדי שיתאפשרו חיים עבור המטופלת ולעיתים גם עבורו.
ד"ר עפרה אשל – לא-מודע לא-מודחק, העברה-נגדית דיסוציאטיבית ומֵעֵבֶר להעברה-הנגדית.
גישתו ודבריו העוצמתיים של דני לוי מלווים אותי לאורך השנים בטיפול, בחשיבה ובכתיבה על הייסורים וההתלבטויות שלי כמטפלת בנפגעות ובנפגעי טראומה מינית. דני ביטא באופן נוקב ואמיץ את האופי השונה והייחודי של הטיפול הנדרש בטיפולים אלה שמצריך טיפול אחר מגישתו של פרויד, עוד לפני שדברים אלה קיבלו ניסוח והמשגה במושגי הלא-מודע המודחק לעומת הלא-מודע הלא-מודחק. בדיון שלי פה אתעכב על ההבדל שאני מציעה בתוך המשגת הלא-מודע הלא-מודחק בין שני איזורים או רמות של טראומה ופגיעה ביכולת החשיבה, החוויה והייצוג במקומות אלה, ולכן ביכולת לפגוש אותם בטיפול. אפרט את שני מונחי היסוד שהם בלב הבנתי את תהליך הטיפול הנפשי – 'הינכחות' המטפל (הינתנות ונוכחות) והתחברות-נפש עמוקה והתאחדותית של המטפל-עם-מטופל– interconnectedness או'withness' (במקום עדותwitness ), אשר יכולה להעמיק עד להֶיות-באחדות או הֶיות-באֶחָד (at-one-ment) עם המציאות הרגשית של המטופל במקומות הקשים ביותר של טראומה מסיבית. השאלה הקריטית היא עד כמה המטפל מוכן לפתוח את גבולות נפשו אל המטופל ועולמו, ברמה חווייתית עמוקה, התאחדותית וראשונית במקומות קשים אלה. החלטה זו, לדעתי, בהבדל מהצעתו של דני, הולכת מֵעֵבֶר לאינטרסובייקטיביות, להעברה-נגדית, ו"להחלטה של המטפל לפגוש את השדים הפרטיים שלו כדי שיתאפשרו חיים עבור המטופלת ולעיתים גם עבורו"; פירושה לפגוש את השדים הפרטיים של המטופל ואת אימת המנותק והבלתי-נחווה בכל נוראותם, ולאפשר לכאב, לסבל, לכמיהות ולגעגוע, וליאוש ולאימה שאי-אפשר-לחשוב-ולשאת, לתפוס ולאחוז במטפל, וכך להחוות בטיפול כשהמטפל-עם-המטופל עוברים בתוכם ביחד/אחד. אמחיש זאת בדוגמה קלינית.
משתתפים (לפי סדר א-ב)
ד"ר עפרה אשל היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה ומורה במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל, וחברה באיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה (IPA). חברת-כבוד במרכז לפסיכואנליזה NCP, לוס אנג'לס. סגנית-נשיא קודמת של איגוד ויניקוט הבינלאומי (IWA). מקימה וראש מסלול הלימודים המתקדמים "ויניקוט, ביון, והעצמאים בפסיכואנליזה – פורצי דרכים" בתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב; בנוסף, מלמדת שם בלימודי הליבה ובלימודים המתקדמים, ובתכניות פסיכותרפיה נוספות. בשנה האקדמית 2023-2024 העבירה Master Class שבועי ב- DeepSprings, בייג'ין, סין, וב-2024 מקימה שם תכנית מקוונת של שנתיים באנגלית-סינית בשםRadical Breakthroughs in Contemporary Psychoanalysis .
עורכת מדור ביקורת ספרים ב"שיחות" – כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה.
מרצה בכנסים בישראל ובעולם, ופרסומיה תורגמו לאחת-עשרה שפות והופיעו בכתבי-עת פסיכואנליטיים וכפרקים של ספרים. זכתה בשורת מלגות ופרסים, ביניהם: מלגת ליאונרד קומס במרכז החדש לפסיכואנליזה (, NCPלוס אנג'לס, 2011); מלגת דייוויד המונד במכון הפסיכואנליטי של מסצ'וסטס (MIP, בוסטון, 2016); visiting scholar במכון הפסיכואנליטי של צפון קליפורניה (PINC, סן פרנסיסקו, 2013), הרצתה והדריכה בתכנית הלימודים המתקדמים הבינלאומית של ויניקוט The International Winnicott Advanced training בבייג'ין, סין (2018), המרצה של כנס ביון השנתי במרכז הפסיכואנליטי של קליפורניה (PCC, לוס אנג'לס, 2018), והמרצה של הרצאת רוברט סטולר השנתית (לוס אנג'לס, 2021). היא זוכת הפרס הבינלאומי על-שם טסטין לשנת 2013, פרס Symonds Prize לשנת 2017, ניו יורק, ופרס ליאונרד קומס, 2022, לוס אנג'לס. לאחרונה , במחקר מקיף על ויניקוט, הגותו, והכתיבה עליו בעולם בין השנים 1978 – 2023, דורגה במקום הראשון בעשרייה העליונה של הכותבים על ויניקוט. נבחרה לאחת מחמישים הנשים המשפיעות בישראל (מקום ה-16) ע"י מגזין “גלובס” ב- 2012.
ערכה-במשותף עם ד"ר מאיר ברגר את הוצאתו המחודשת בעברית של הספר "השעה בת חמישים הדקות" של רוברט לינדנר (2007), ועם ד"ר צביה זליגמן את הספר "היה או לא היה? כאשר צללים של פגיעה מינית בילדוּת עולים בטיפול" (2017). ספרה The Emergence of Analytic Oneness: Into the Heart of Psychoanalysis ראה אור בהוצאת Routledge (2019), ותורגם לסינית ולפורטוגזית בברזיל (2024).
נעמה בר שדה: פסיכולוגית קלינית מדריכה. קשובה לאזורי הטראומה והפוסט-טראומה, עם דגש לטראומה מינית, ופרברסיה מינית. הגתה, הקימה ונהלה את ה"תכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית לטיפול בטראומה מינית" באוניברסיטת בר אילן בשיתוף עם מרכז סיוע תל אביב. מדריכה ומלמדת בתכניות לימודים לפסיכותרפיה ולמתקדמים. מדריכה בתכניות המכשירות א.נשי מקצוע ומטפלות בנפגעי ונפגעות טראומה מינית. עוסקת בכתיבה מקצועית. חברת וועד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.
ד"ר דני לוי: פסיכיאטר, מורה מדריך וחבר ועדת הוראה בתוכנית לפסיכותרפיה בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב.
ראש מסלול טראומה ( במשותף), לימודי המשך, התוכנית לפסיכותרפיה, אוניברסיטת תל אביב.